כרמלי ואח' נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ

פסק דין

1.בתקופה הרלבנטית לתביעה זו, היתה תובעת 1 (להלן: "התובעת") קשורה בשני הסכמים עם הנתבעת (ר' טופס סיכום עסקה–מעבר בין תכניות, מיום 2.8.12 לגבי מנוי מס'

054-2477519 – ת/1, וטופס סיכום פרטי עסקה מיום 30.10.12 לגבי מנוי מס' 050-4651100 שנויד מחב' פלאפון וקבל מס' זמני 054-4849235 – נספח א' לכתב ההגנה).

2.לטענת התובעת, ביום 3.2.13 היא הודיעה לנציגת הנתבעת אודות גניבת מכשיר הטלפון הסלולרי שלה אשר שימש אותה עד אז בעסק שלה כמאפרת. לפיכך ועל מנת שתוכל להישאר זמינה ללקוחותיה, בקשה היא לבצע העברת שיחות ממכשיר זה שמספרו 050-4651100 (להלן: "המכשיר העסקי") למכשיר הטלפון הפרטי שלה.

התובעת טוענת כי במעמד הודעתה על גניבת המכשיר הסבירה לה נציגת הנתבעת שעל מנת לאפשר את העברת השיחות כאמור, עליה להותיר את כרטיס הסים של המכשיר העסקי הנ"ל בתוקף.

3.לימים, כך לטענתה, החלו להגיע אליה חשבונות טלפון גדולים של אלפי ₪ בגין שיחות לחו"ל אשר ככל הנראה בוצעו על ידי מי שגנב ממנה את המכשיר. בהמשך ועל אף שבשיחותיה עם נציגי הנתבעת נאמר לה כי אמצעי התשלום שלה לא יחוייבו בסכומים אלה, שכן המכשיר חסום לשיחות לחו"ל והמנוי שלה נמנה על תכנית שבה "הכל כלול באותו מחיר", חוייב חשבונה על ידי הנתבעת בסכום של 8,471 ₪.

4.בעתירתה לחיוב הנתבעת בתשלום פיצוי בסך 16,875 ₪, טוענת התובעת כי היא הוטעתה על ידי הנתבעת אשר ניצלה את תמימותה וחוסר ידיעתה ו"הערימה עליה בכך שהשאירה מנוי שדווח כגנוב, פתוח לניצול לרעה".

5.הנתבעת, המבקשת כי אדחה את טענות התובעת כנגדה, הגישה לעיוני – בעקבות החלטתי בה הוריתי לה לעשות כן - תמלילי שיחות שהתקיימו בין נציגיה לבין התובעת או מי מטעמה.

מן התמלילים עולה התמונה הבאה:

בתאריך 31.12.12 התקשרה אחת ששמה יעל אל שירות הלקוחות של הנתבעת , אמרה שהיא מדברת בשם חברתה – התובעת, בקשה להודיע כי מכשיר הטלפון העסקי שלה אבד (מס' Orange 050-4651100) ושאלה האם ניתן לבצע שירות "עקוב אחרי" ממכשיר לזה למכשיר אחר שברשות התובעת, על מנת שהיא תוכל להישאר זמינה ללקוחותיה.

נציגת הנתבעת ציינה כי התובעת יכולה לגשת לנקודת שירות ולקחת מכשיר חלופי עם סים, אלא שבעקבות בקשתה של יעל כי תבצע עבורה שירות "עקוב אחרי" למנוי שלה עצמה באופן מיידי, קבלה ממנה נציגת הנתבעת לבקשתה, את מספר המנוי הנוסף של התובעת, והתקשרה אליה על מנת לקבל את אישורה לכך.

התובעת הסכימה לכך ובקשה שהשיחות שתתקבלנה במכשיר שנגנב תועברנה אל מנוי מס' 054-6726333. בשיחה זו הסבירה נציגת הנתבעת לתובעת הן את מהות השירות "עקוב אחרי" והן את אופן ביטולו לכשתיקח לעצמה סים חדש.

למחרת, ב- 1.1.13 התקשרה התובעת אל הנתבעת ובקשה לקבל הסבר אודות הורדת משחקים. בהמשך שיחה זו ולצורך קבלת פרטי אמצעי תשלום עבור הורדת האפליקציה הרלבנטית למשחקים, התקיימה גם שיחת ועידה בין התובעת ובעלה (להלן: "התובע") לבין נציג הנתבעת.

בחלקה השני של אותה שיחה, סיפרה התובעת לנציג הנתבעת כי מכשיר הטלפון השני שלה אבד ושאלה כיצד תוכל לבדוק האם התבצעו ממנו שיחות על מנת שתדע האם הוא אכן נגנב. נציג הנתבעת הציע לתובעת לבצע חסימה של המכשיר והיא הביעה הסכמתה לכך, אלא שברגע שבו היא הבינה כי משמעות הדבר תהא אי זמינות שלה באותו מכשיר, היא אמרה: "אסור לי שהוא לא יהיה זמין במספר" וחזרה בה מהוראת החסימה.

ביום 9.5.13 התקשרה נציגת הנתבעת אל התובע ובשיחה שנשמעת כשיחת המשך לשיחה קודמת (שתמליל שלה לא הוגש מטעם הנתבעת), בקשה היא להסביר לו את השתלשלות העניינים ואת משמעות הוראתה של התובעת שלא לחסום את המכשיר לשיחות נכנסות. במהלך שיחה זו נשמע התובע מודה כי זו היתה "טפשות איומה ונוראה" ויחד עם זה טוען: "התקשרנו אליכם ואמרתם, זה בסדר, זה לא יירד הסכום של החשבונית". בסופה של שיחה זו ציינה נציגת הנתבעת כי היא בדקה האם ניתן לבוא לקראת התובעים והביעה צערה על כך שבסופו של דבר הסתבר לה כי הדבר לא ניתן.

6.במהלך הדיון בבית המשפט טענה התובעת כי במסגרת הסכם ההתקשרות שלה עם הנתבעת ניתן לה שירות חסימות לחו"ל (בהפנותה בהקשר זה ל- ת/1) ולכן היא לא היתה מוטרדת מן האפשרות של ביצוע שיחות לחו"ל על ידי מי שגנב את המכשיר, אם הוא אכן נגנב.

לכך השיבה נציגת הנתבעת כי ת/1 הינו הסכם התקשרות לגבי מנוי שונה מן המנוי נשוא התביעה (050-4651100) וציינה כי בהסכם ההתקשרות לגבי המנוי האחרון (נספח א' לכתב התביעה – שאיננו חתום על ידי התובעת) מצוין "חיוג בינ"ל חסום" כשהכוונה (המובהרת בכוכבית) היא לכך שמדובר בחסימת הסים בחו"ל ולא בחסימת חיוג מהארץ לחו"ל.

7.כאן המקום להבהיר שבתגובה לטענות התובע לפיהן הציגה הנתבעת בבית המשפט הסכם התקשרות שאיננו רלבנטי למנוי נשוא התביעה, הגישה הנתבעת לעיוני מסמכים המלמדים על כך שאת המנוי נשוא התביעה 050-4651100 קבלה התובעת מהנתבעת עוד ביום 30.10.12 במסגרת הסכם התקשרות אחר מזה שהוצג על ידה (ת/1 – הנוגע למנוי מס' 054-2477519) וכי בהסכם זה אכן מדובר על "חיוג בינ"ל חסום" להבדיל מ"שירות חסימות לחו"ל".

8.לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בראיות שהוצגו בפני מטעמם, מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל בחלקה באופן שבו יישאו הצדדים בגובה הנזק שנגרם לתובעים בפועל, שווה בשווה. ואלה הם נימוקי:

להתרשמותי, הגם שהתובעת הבהירה לנציג הנתבעת בשיחתה עמו מיום 1.1.13 כי היא איננה מעוניינת בחסימת המנוי שכן חשוב לה להמשיך ולקבל את השיחות הנכנסות אליו, היא לא הבינה כי בהתאם להסכם ההתקשרות שלה עם הנתבעת בקשר למנוי זה, ניתן לבצע באמצעותו שיחות לחו"ל.